רונהי מלוא-עורכת דין
ירושה, צוואות וסכסוכי ירושה

כאשר אדם נפטר מבלי להשאיר אחריו צוואה, העיזבון יחולק על פי כללי יעל פי דין. חוק הירושה קובע סדר יורשים ויחס חלוקה קבוע ביניהם. למשל, אם נותר בן/בת זוג וילדים, בן הזוג מקבל מחצית מהעיזבון והמחצית השנייה מתחלקת במשותף בין הילדים. אם אין ילדים , אז בין הזוג  עשוי להתחלק עם הורי הנפטר או אחיו. אם הנפטר לא הותיר יורשים חוקיים אזי המדינה תירש את העיזבון.

אם הנפטר השאיר צוואה בכתב, יש להגיש בקשה לצו קיום צוואה לפני חלוקת הרכוש. צו קיום צוואה הוא צו רשמי המעניק לתוכן הצוואה תוקף של פסק דין, ורק לאחר קבלתו ניתן ליישם את הוראות הצוואה ולחלק את הנכסים בהתאם לרצון המצווה.

צוואה הדדית היא צוואה שנערכת על ידי שני בני זוג ובה כל אחד מהם קובע את רצונו לרוב באופן שתלוי ברצון בן הזוג השני. לדוגמא בני הזוג מצווים את רכושם זה לזה, ורק לאחר פטירת שניהם – ליורשים אחרים, כמו ילדים.
ייחודה של צוואה הדדית הוא בקושי לשנות אותה לאחר פטירת אחד מבני הזוג – אלא בתנאים מוגדרים בחוק. לכן, עריכת צוואה הדדית דורשת תכנון משפטי זהיר, שמאזן בין הרצון המשותף להגנה על בן הזוג, לבין הצורך לשמור גמישות עתידית.

אמנם חוק הירושה מתייחס לצוואות הדדיות בהקשר של בני זוג, אך הפסיקה בישראל הכירה באפשרות לערוך צוואות הדדיות גם בין אנשים אחרים – כמו אחים, קרובי משפחה או שותפים – כאשר יש הסתמכות הדדית מובהקת בין המצווים.

מי שרוצה להתנגד לבקשה  לצו קיום צוואה צריך להגיש את ההתנגדות בכתב לרשם לענייני ירושה, בתוך 14 ימים מפרסום ההודעה על הבקשה בעיתונות וברשומות את הבקשה יש להגיש עם נימוקים ומסמכים תומכים, והיא תידון בסופו של דבר בבית המשפט לענייני משפחה. יש עילות שונות להתנגדות לצוואה ובהן, טענה להשפעה בלתי הוגנת, היעדר כשירות של המצווה, מעורבות, זיוף, קיומה של צוואה מאוחרת ועוד.

באמצעות עריכת צוואה, המצווה קובע מי יקבל, מה יקבל, ובאיזה תנאים. אפשר לכלול גם אנשים שאינם בני משפחה  ואף לקבוע תנאים מסוימים לחלוקה (למשל גיל מינימלי או שימוש מוגדר ברכוש).  צוואה מנוסחת היטב מסייעת למנוע חיכוכים, או חוסר בהירות בין יורשים. לעיתים קרובות, סכסוכי ירושה נובעים לא מהכסף – אלא מהיעדר הנחיות ברורות או תחושת קיפוח. צוואה נדרשת גם במצבים משפחתיים מורכבים כגון נישואים שניים, ילדים מנישואים קודמים, בני זוג ידועים בציבור, בן משפחה עם צרכים מיוחדים. צוואה מאפשרת לא רק חלוקה רגשית וצודקת של הרכוש – אלא גם תכנון כלכלי נכון, שמירה על נכסים משפחתיים כמו נכסי נדל"ן, חברות פרטיות או השקעות.

צוואה הדדית היא צוואה שנערכת על ידי שני בני זוג (נשואים או ידועים בציבור), ובה כל אחד מהם קובע את רצונו לרוב באופן שתלוי ברצון בן הזוג השני. לרוב, בני הזוג מצווים את רכושם זה לזה, ורק לאחר פטירת שניהם – ליורשים אחרים, כמו ילדים.
ייחודה של צוואה הדדית הוא בקושי לשנות אותה לאחר פטירת אחד מבני הזוג – אלא בתנאים מוגדרים בחוק. לכן, עריכת צוואה הדדית דורשת תכנון משפטי זהיר, שמאזן בין הרצון המשותף להגנה על בן הזוג, לבין הצורך לשמור גמישות עתידית. אמנם חוק הירושה מתייחס לצוואות הדדיות בהקשר של בני זוג, אך הפסיקה בישראל הכירה באפשרות לערוך צוואות הדדיות גם בין אנשים אחרים – כמו אחים, קרובי משפחה או שותפים – כאשר יש הסתמכות הדדית מובהקת בין המצווים.

תושב חוץ המעוניין לערוך צוואה בישראל ביחס לנכסים המצויים בה, צריך לערוך צוואה בישראל על פי הדין הישראלי, תוך התחשבות בדין הזר של מדינת מושבו של המוריש. ביחס לנכסי מקרקעין יחול הדין הישראלי ובמקרה של נכסים שאינם מקרקעין, יש לקבל חוות דעת מומחה לעניין הדין הזר. לאחר פטירת המוריש יש להגיש בקשה לצו קיום צוואה לרשם לענייני ירושה בישראל תוך צירוף חוות דעת המומחה. 

כדי לממש נכסים בישראל על פי צוואה שנערכה בחו"ל, יש להגיש בקשה לצו קיום צוואה לרשם לענייני ירושה בישראל – גם אם כבר ניתן צו קיום במדינה אחרת.

אם כבר ניתן צו קיום צוואה במדינה זרה, יש להגיש בקשה בישראל בצירוף הצו הזר (מאומת באפוסטיל או אישור קונסולרי), תרגום נוטריוני לעברית של הצוואה והמסמכים הנלווים, ותעודת פטירה מתורגמת ומאומתת.

אם זו הגשה ראשונה, חובה להגיש את הצוואה המקורית (או העתק נאמן), תרגום נוטריוני לעברית, תעודת פטירה מאומתת, ותצהירים נדרשים. בנוסף, יש לצרף חוות דעת משפטית על הדין הזר, כדי שבית המשפט יוכל לבחון את תוקף הצוואה על פי הדין של מדינת מושבו של המנוח.

בכל מקרה, מדובר בהליך משפטי רגיש הדורש הקפדה על פרטים – מומלץ להיעזר בעו"ד המתמחה בדיני ירושה בינלאומיים, כדי להבטיח שהבקשה תתקבל כראוי וללא עיכובים