תתחילו בתכנון משפטי וכלכלי!
רונהי מלוא, עורכת דין וכלכלנית,
בונה איתכם אסטרטגיה נכונה!
משרד עורכי דין
סיון | פשה | מלוא
20 שנות ניסיון ומאות הצלחות
תתחילו בתכנון משפטי וכלכלי!
רונהי מלוא, עורכת דין וכלכלנית,
בונה איתכם אסטרטגיה נכונה!
משרד עורכי דין
סיון | פשה | מלוא
20 שנות ניסיון ומאות הצלחות
שמירה על האינטרסים שלך – בראייה משפטית כלכלית ואישית
לקביעת פגישת ייעוץ ראשוני עם עו״ד רונהי מלוא, תשאירו פרטים ונחזור אליכם
שמירה על האינטרסים שלך- בראיה משפטית כלכלית ואישית

הבנת הצרכים המשפטיים

מיפוי הנכסים וההתחייבויות

משולבת משפטית כלכלית

בהתאם לאסטרטגיה ולמטרות
חוות דעת
חוות דעת
ג. , תל אביב
עורכת דין רונהי ערכה עבורי הסכם ממון, מקצועית ונעימה, הסבירה כל שלב, ממליצה בחום!!!
עזי שפורר , חדרה
השרות מקצועי ואדיב וכולל הסברים על התהליכים עצמם. תודה.
חן שריג , תל אביב יפו
רונהי מקצועית, מהירה, יעילה ועונה על כל שאלה בנעימות. ממליצה בחום
דור , תל אביב - יפ
זכיתי בזכותה במשפט,מקצוענית..💪
ג. , תל אביב
השרות שקיבלתי היה מקצועי, יסודי ובשקיפות מלאה לגבי מה ניתן ולא ניתן להשיג במסגרת ההליכים השונים.
עו"ד גירושין וענייני משפחה
עורכת דין- רונהי מלוא
אצלי, תקבלו ליווי מקיף, ממי שמבינה את התמונה המלאה- עורכת דין שהיא גם כלכלנית וגם מגשרת מוסמכת.
השילוב הייחודי בין משפט לכלכלה מאפשר לבנות אסטרטגיה חכמה.
המטרה: לעזור לכם להשיג את מה שחשוב לכם באמת-, תוך מזעור נזקים כלכליים ורגשיים.
עו”ד גירושין וענייני משפחה- רונהי מלוא
תחומי התמחות

ניהול תהליכי גירושין עם ליווי משפטי וכלכלי מלא – משלב התכנון ועד להשגת תוצאה מיטבית

ייצוג משפטי הכולל הסדרה של זכויות וחובות, בעת פרידה בין ידועים בציבור

מגשרים עם ניסיון של מעל 20 שנה, יעזרו לכם להגיע להסכמות מבלי לוותר על מה שחשוב לכם

עריכת הסכמים מותאמים אישית להגנה מלאה על הרכוש ועל הזכויות הכלכליות שלך
הצלחות המשרד
הניסיון הרב היחס האישי והאסטרטגיה מביאים הישגים ללקוחות המשרד.

ניכור הורי- ייצגנו לקוח אשר ילדיו הקטינים ניתקו עימו קשר ואף עברו עם אימם לעיר אחרת. במסגרת תביעה שהגשנו בעניין ניכור הורי, מומחה שמונה בתיק חשף את הניכור החמור שביצעה האם ובכך גרמה לילדים לסרב לפגוש את האב. ניהול התיק וחיוב הצדדים להליך טיפולי, הביא למצב שהילדים חזרו לקשר רציף עם האב והאף שוהים אצלו, כולל לינה כמחצית מהזמן.

ביטול פסק דין מוטעה- שתוצאתו הותירה את האישה ללא ממון לאחר 10 שנות נישואין בהן נצברו נכסים רבים. הגשנו ערעור לבית המשפט המחוזי שקיבל את עמדתינו, לפיה הטעות נבעה מסיווג השבחת הנכסים כנכס חיצוני שיש להוכיח לגביו כוונת שיתוף, בעוד שהדין הינו שמדובר בנכס משותף ככל שמדובר בהשבחה אקטיבית. בית המשפט המחוזי ביטל את פסק הדין והחזיר את התיק בית משפט לענייני משפחה על מנת שימנה מומחה שיעריך את הנכסים והכספים שנצברו במהלך החיים המשותפים.

המשרד ייצג לקוח מסורב גט- אישתו החזיקה בבית וסירבה לפירוק שיתוף בבית ולאיזון משאבים. במסגרת תביעות שהגשנו, האישה נאלצה לקבל גט לאחר שבית הדין הרבני הטיל עליה סנקציות. בנוסף, נאלצה לשתף פעולה עם מכירת הבית לאחר שהוצא לה צו פינוי. ובנוסף, קיבלנו פסק דין בתביעה הרכושית לפיו, האישה תשלם לבעל דמי שימוש עבור כל התקופה בה החזיקה בבית. ביהמ"ש מינה אקטואר וניתנו צווים לכל המוסדות הפיננסיים לחשוף את הכספים המצויים ברשות האישה על מנת לערוך איזון משאבים.

הגנה על הסכם ממון – הבעל טען "אשתי עקצה אותי"- המשרד יצג אישה שחתמה עם בעלה על הסכם ממון במהלך נישואיהם ועל פיו הובטחה לה חצי דירה. הבעל טען בפני בית המשפט לענייני משפחה טענות של עושק, כפיה, ניצול, הטעיה ותרמית מטעם האישה. בפסק הדין נקבע כי הבעל היה רחוק מלהיות תמים או חסר הבנה כאשר חתם על הסכם הממון ונתן לאישה את מחצית הדירה וכמו כן הטיל את הוצאות המשפט על הבעל.
הצלחות המשרד
הניסיון הרב היחס האישי והאסטרטגיה מביאים הישגים ללקוחות המשרד.
ניכור הורי- ייצגנו לקוח אשר ילדיו הקטינים ניתקו עימו קשר ואף עברו עם אימם לעיר אחרת. במסגרת תביעה שהגשנו בעניין ניכור הורי, מומחה שמונה בתיק חשף את הניכור החמור שביצעה האם ובכך גרמה לילדים לסרב לפגוש את האב. ניהול התיק וחיוב הצדדים להליך טיפולי, הביא למצב שהילדים חזרו לקשר רציף עם האב והאף שוהים אצלו, כולל לינה כמחצית מהזמן.
ביטול פסק דין מוטעה- שתוצאתו הותירה את האישה ללא ממון לאחר 10 שנות נישואין בהן נצברו נכסים רבים. הגשנו ערעור לבית המשפט המחוזי שקיבל את עמדתינו, לפיה הטעות נבעה מסיווג השבחת הנכסים כנכס חיצוני שיש להוכיח לגביו כוונת שיתוף, בעוד שהדין הינו שמדובר בנכס משותף ככל שמדובר בהשבחה אקטיבית. בית המשפט המחוזי ביטל את פסק הדין והחזיר את התיק בית משפט לענייני משפחה על מנת שימנה מומחה שיעריך את הנכסים והכספים שנצברו במהלך החיים המשותפים.
המשרד ייצג לקוח מסורב גט- אישתו החזיקה בבית וסירבה לפירוק שיתוף בבית ולאיזון משאבים. במסגרת תביעות שהגשנו, האישה נאלצה לקבל גט לאחר שבית הדין הרבני הטיל עליה סנקציות. בנוסף, נאלצה לשתף פעולה עם מכירת הבית לאחר שהוצא לה צו פינוי. ובנוסף, קיבלנו פסק דין בתביעה הרכושית לפיו, האישה תשלם לבעל דמי שימוש עבור כל התקופה בה החזיקה בבית. ביהמ"ש מינה אקטואר וניתנו צווים לכל המוסדות הפיננסיים לחשוף את הכספים המצויים ברשות האישה על מנת לערוך איזון משאבים.
הגנה על הסכם ממון – הבעל טען "אשתי עקצה אותי"- המשרד יצג אישה שחתמה עם בעלה על הסכם ממון במהלך נישואיהם ועל פיו הובטחה לה חצי דירה. הבעל טען בפני בית המשפט לענייני משפחה טענות של עושק, כפיה, ניצול, הטעיה ותרמית מטעם האישה. בפסק הדין נקבע כי הבעל היה רחוק מלהיות תמים או חסר הבנה כאשר חתם על הסכם הממון ונתן לאישה את מחצית הדירה וכמו כן הטיל את הוצאות המשפט על הבעל.

ניכור הורי- ייצגנו לקוח אשר ילדיו הקטינים ניתקו עימו קשר ואף עברו עם אימם לעיר אחרת. במסגרת תביעה שהגשנו בעניין ניכור הורי, מומחה שמונה בתיק חשף את הניכור החמור שביצעה האם ובכך גרמה לילדים לסרב לפגוש את האב. ניהול התיק וחיוב הצדדים להליך טיפולי, הביא למצב שהילדים חזרו לקשר רציף עם האב והאף שוהים אצלו, כולל לינה כמחצית מהזמן.

ביטול פסק דין מוטעה- שתוצאתו הותירה את האישה ללא ממון לאחר 10 שנות נישואין בהן נצברו נכסים רבים. הגשנו ערעור לבית המשפט המחוזי שקיבל את עמדתינו, לפיה הטעות נבעה מסיווג השבחת הנכסים כנכס חיצוני שיש להוכיח לגביו כוונת שיתוף, בעוד שהדין הינו שמדובר בנכס משותף ככל שמדובר בהשבחה אקטיבית. בית המשפט המחוזי ביטל את פסק הדין והחזיר את התיק בית משפט לענייני משפחה על מנת שימנה מומחה שיעריך את הנכסים והכספים שנצברו במהלך החיים המשותפים.

המשרד ייצג לקוח מסורב גט- אישתו החזיקה בבית וסירבה לפירוק שיתוף בבית ולאיזון משאבים. במסגרת תביעות שהגשנו, האישה נאלצה לקבל גט לאחר שבית הדין הרבני הטיל עליה סנקציות. בנוסף, נאלצה לשתף פעולה עם מכירת הבית לאחר שהוצא לה צו פינוי. ובנוסף, קיבלנו פסק דין בתביעה הרכושית לפיו, האישה תשלם לבעל דמי שימוש עבור כל התקופה בה החזיקה בבית. ביהמ"ש מינה אקטואר וניתנו צווים לכל המוסדות הפיננסיים לחשוף את הכספים המצויים ברשות האישה על מנת לערוך איזון משאבים.

הגנה על הסכם ממון – הבעל טען "אשתי עקצה אותי"- המשרד יצג אישה שחתמה עם בעלה על הסכם ממון במהלך נישואיהם ועל פיו הובטחה לה חצי דירה. הבעל טען בפני בית המשפט לענייני משפחה טענות של עושק, כפיה, ניצול, הטעיה ותרמית מטעם האישה. בפסק הדין נקבע כי הבעל היה רחוק מלהיות תמים או חסר הבנה כאשר חתם על הסכם הממון ונתן לאישה את מחצית הדירה וכמו כן הטיל את הוצאות המשפט על הבעל.
משרד עורכי דין-סיון פשה מלוא
עורכי הדין במשרד
עורכי הדין במשרד עם ניסיון מעל 20 שנה
עורכת הדין רונהי מלוא היא משפטנית, כלכלנית ומגשרת, עם ניסיון רב במגזר העסקי. בעלת תואר ראשון (B.A) בכלכלה וניהול מהאוניברסיטה הפתוחה, תואר שני (M.A) במשפטים לכלכלנים מאוניברסיטת בר אילן ובוגרת תואר ראשון נוסף (LL.B) במשפטים מהמרכז האקדמי למשפט ועסקים.
עורכת הדין זהר פשה אלון, הוסמכה בשנת 2002, מומחית ובעלת ניסיון משפטי מהמעלה הראשונה בתחום דיני הירושה, בעלת תואר ראשון (LL.B) ובעלת תואר שני (LL.M)במשפטים מאוניברסיטת תל אביב.
עורך הדין והמגשר שי סיון, הוסמך בשנת 2002, בעל התמחות ייחודית ומוביל בתחום הגישור לגירושין, ובנוסף בעל השכלה בפסיכולוגיה והכשרה בתיאום הורי. מלמד גישור מזה שנים רבות באוניברסיטאות, בלשכת עורכי הדין ובמסגרות פרטיות.
שאלות ותשובות
שאלות נפוצות בקרב אנשים העומדים בתחילת הליך גירושין
סרבנות גט (מצב שבו אחד הצדדים מסרב לשתף פעולה בסידור הגט) היא מצב מאתגר, אך הדין נותן כלים להתמודד איתו. במקרה שבו בן זוג מסרב לתת גט לאשתו (או שאישה מסרבת לקבל גט), ניתן לפנות לבית הדין הרבני ולבקש ממנו לתת פסק דין לגירושין. לאחר שבית הדין פוסק שעל בני הזוג להתגרש, החוק מאפשר להטיל סנקציות שונות על סרבני וסרבניות גט. בית הדין הרבני מוסמך להוציא צו הגבלות נגד הצד המסרב, שיכול לכלול צעדים כגון: עיכוב יציאה מן הארץ, שלילת רישיון נהיגה, הגבלות על חשבונות בנק וכרטיסי אשראי, ואף מאסר בפועל במקרים קיצוניים – הכל במטרה ללחוץ על הסרבן/ית לקיים את פסק הדין ולהסכים לגט. חשוב להדגיש שהגט לפי ההלכה חייב להינתן מרצונו החופשי של הבעל ולהתקבל ברצונה החופשי של האישה, ולכן לא כופים אותו, אך הסנקציות החוקיות יוצרות לחץ כבד שמשכנע ברוב המקרים את הצד המסרב להסכים לגירושין. במקביל, במקרים של סרבנות ממושכת, הצד הנפגע רשאי להגיש תביעת נזיקין אזרחית נגד הסרבן/ית ולדרוש פיצויים על הנזק שנגרם לו/לה עקב העיכוב בגט.
על פי הדין האישי, החובה העיקרית לתשלום מזונות ילדים עד גיל 6 מוטלת על האב, במיוחד עבור הצרכים ההכרחיים של הילדים ואילו מגיל 6 ואילך הנטל מתחלק בין שני ההורים בהתאם לחלוקת זמני השהות בפועל וביחס להכנסותיהם. בית המשפט יקבע את סכום המזונות על בסיס צורכי הילדים, רמת החיים אליה הורגלו ויכולותיהם הכלכליות של ההורים. בדרך כלל תשלום המזונות נמשך עד הגיע הילד לגיל 18 (או סיום לימודי תיכון), ולאחר מכן, בתקופת שירות צבאי/לאומי, נהוג תשלום מופחת (כשליש מהסכום הרגיל) עד גיל 21.
משמורת הילדים (ההורה שאיתו יתגוררו וישהו רוב הזמן) נקבעת לפי עיקרון טובת הילד. החוק בישראל קובע כלל הנקרא "חזקת הגיל הרך", לפיו בהיעדר הסכמה אחרת – ילדים מתחת לגיל 6 יהיו בדרך כלל במשמורת האם, אלא אם ישנן נסיבות מיוחדות מאוד לחרוג מכך. בגילאי 6 ומעלה אין עוד העדפה אוטומטית לאם; בשנים האחרונות יש מגמה לעודד מעורבות של שני ההורים בגידול הילדים, ובמקרים רבים גם כאשר נקבעת משמורת בלעדית לאחד ההורים – ההורה השני יקבל הסדרי שהות (ראייה) נרחבים כדי לשמור על קשר רציף עם ילדיו.
הכלל המרכזי בחלוקת רכוש בגירושין הוא חלוקה שוויונית. הנכסים והכספים שנצברו במהלך חיי הנישואין ייחשבו רכוש משותף ויחולקו שווה בשווה בין בני הזוג בעת הגירושין. מנגד, נכסים שהיו בבעלות אחד מבני הזוג לפני הנישואין, או נכסים שקיבל אחד מבני הזוג במתנה או בירושה במהלך הנישואין – יישארו בדרך כלל בבעלותו המלאה של אותו בן זוג ולא ייכללו בחלוקה.(אלא אם כן הייתה כוונה מפורשת לשתף נכסים אלו במשותף). ראוי לציין שבני זוג יכולים לערוך הסכם ממון המסדיר חלוקה אחרת והסכם כזה גובר על הכללים הכלליים. כמו כן, החוק מאפשר לבית המשפט בנסיבות חריגות מאוד לסטות מחלוקה שוויונית אם הצדק מחייב זאת.
משך הזמן של הליך הגירושין תלוי מאוד בנסיבות ובמידת שיתוף הפעולה בין בני הזוג. גירושין בהסכמה וללא מחלוקות יכולים להסתיים תוך חודשים ספורים (לאחר תקופת יישוב הסכסוך המחויבת בחוק), ולעיתים אפילו מהר למדי אם מגיעים להסכם כולל ומגישים אותו לאישור בית המשפט . לעומת זאת, גירושין שנויים במחלוקת המתנהלים בערכאות עלולים לקחת זמן ממושך יותר – בממוצע בין שנה לשנה וחצי, ואף למעלה משנתיים במקרים מורכבים. גורמים המשפיעים על אורך ההליך כוללים את מספר הנושאים שבמחלוקת (משמורת, רכוש, מזונות וכד'), עומס בתי המשפט או בתי הדין, הצורך במומחים (כגון תסקירי רווחה להערכת טובת הילד), ופרוצדורות כמו גישור או מו״מ בין עורכי הדין. במקרים קיצוניים של סכסוך קשה במיוחד או סרבנות גט, ההליך עלול להתארך עוד יותר. הדרך לצמצם את משך הזמן היא לנסות להגיע להבנות והסכמות מוקדם ככל האפשר, ולהיעזר בהליכים חלופיים ליישוב המחלוקת (כגון גישור) לפני ובמקביל לפנייה לבית המשפט.
שכר הטרחה של עורך דין גירושין נקבע באופן חופשי ומשתנה בהתאם לניסיונו של עוה"ד ולמורכבות המקרה. ישנם עורכי דין הגובים תשלום לפי שעה (לרוב כמה מאות שקלים לשעה), ואחרים מציעים מחיר גלובלי לכל ההליך. באופן כללי, ליווי משפטי מלא בהליך גירושין עשוי לנוע בין אלפי שקלים בודדים לעשרות אלפי שקלים- תלוי במורכבות התיק – ובמקרים חריגים במיוחד העלות עלולה להיות גבוהה אף יותר.
גישור גירושין נחשב לאפשרות חסכונית משמעותית ביחס להליך משפטי. עלות הגישור תלויה במספר מפגשי הגישור ובמורכבות הנושאים, והיא מתחלקת בין בני הזוג. בממוצע, תהליך גישור מלא – כולל ניסוח ההסכם – עולה בערך
8,000 -20,000 ש"ח לכל צד, כאמור תלוי במורכבות ובמספר הפגישות. ברוב המקרים מדובר בעלות כוללת נמוכה בהרבה מזו של ניהול מאבק גירושין בערכאות שיפוטיות.
גישור גירושין הוא הליך שבו בני זוג שהחליטו להתגרש נפגשים עם מגשר – צד שלישי ניטרלי ומקצועי – כדי לדון ולהסכים על כל הנושאים הכרוכים בגירושין. זהו תהליך חלופי לבית המשפט שמטרתו להשיג הסכם גירושין בהסכמה מלאה של הצדדים, באווירה מכבדת ועניינית. גישור לרוב פחות מלחיץ ופחות יקר מניהול תיק גירושין בבית המשפט, והוא מסתיים בדרך כלל מהר יותר
בישראל קיימות שתי ערכאות מקבילות לענייני משפחה: בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני. בית הדין הרבני (לדוגמה, ליהודים) מוסמך באופן בלעדי לסידור הגט , אך הוא יכול לדון גם בנושאים הכרוכים בגירושין (מזונות, משמורת, רכוש) .בית המשפט למשפחה מוסמך לדון בכל הנושאים הללו במסגרת אזרחית. הבחירה היכן לפתוח את ההליך ("מרוץ סמכויות") עשויה להשפיע על אופן הפסיקה, משום שלערכאות יש לעיתים גישות שונות. ההחלטה לאיזה ערכה להגיש את התביעה, חשובה ויכולה להשפיע על הצלחת התיק.
ביטול הסכם גירושין שאושר בבית המשפט אפשרי רק במקרים חריגים, כגון הונאה, כפייה, טעות מהותית או הסתרת מידע רלוונטי בעת החתימה. מדובר בתהליך משפטי מורכב, שמצריך הגשת בקשה לביטול או שינוי ההסכם, והוכחת פגם חמור שנפל בו. מומלץ לפנות לעו"ד מנוסה בעניין זה – ביטול הסכם שאושר כדין אינו פשוט.
דירת המגורים נחשבת לרוב כנכס המשמעותי ביותר של בני הזוג. אם הדירה נרכשה בתקופת הנישואין והייתה רשומה או מיועדת לשני בני הזוג, היא תיחשב נכס משותף ובמקרה של גירושין לכל אחד מבני הזוג זכות לכ־50% משוויה. בפועל, במצב כזה נהוג או למכור את הדירה ולחלק את התמורה שווה בשווה, או לאפשר לאחד מבני הזוג "לקנות" את חלקו של השני ולהישאר בדירה (בהסכמת הצדדים או לפי פסק דין). לעומת זאת, אם הדירה הייתה שייכת לאחד מבני הזוג לפני הנישואין או ניתנה במתנה/ירושה במהלך הנישואין על שמו בלבד, אותה דירה תישאר בדרך כלל בבעלותו הבלעדית של אותו בן זוג ולא תחולק, אלא אם הוכח שבני הזוג התייחסו אליה כאל נכס משותף (למשל באמצעות השקעה משותפת משמעותית בה). עד לחלוקת הזכויות באופן רשמי או מכירת הנכס, שני בני הזוג זכאים להמשיך ולהתגורר בדירה, ולא ניתן לפנות אחד מהם מהבית המשותף ללא צו שיפוטי מתאים
כן. משמורת משותפת היא הסדר שבו שני ההורים ממשיכים להיות מעורבים באופן שוויוני בגידול הילדים, והילדים מחלקים את זמנם בין בתי שני ההורים באופן קרוב לשווה. כיום משמורת משותפת הופכת נפוצה יותר, ובתי המשפט מאשרים אותה כאשר נראה שטובת הילדים תיצמח מכך ושני ההורים מסוגלים לשתף פעולה באופן סביר. בהסדר כזה, שני ההורים מוגדרים משמורנים ושניהם שותפים להחלטות מהותיות בחיי הילדים (חינוך, בריאות וכד'). למעשה, גם החוק רואה בשני ההורים אפוטרופוסים טבעיים על ילדיהם, כך שגם במקרה של משמורת משותפת וגם במקרה של משמורת יחידנית – שני ההורים ממשיכים לשאת באחריות הורית. יש לקחת בחשבון שבמשמורת משותפת, משום שההוצאות מתחלקות וזמני השהות דומים, לרוב סכום דמי המזונות לילדים יותאם ויכול להיות נמוך יותר בהשוואה למשמורת בלעדית.
מזונות אישה הם תשלומי מחיה חודשיים שהבעל חייב לספק לאשתו כל עוד הם נשואים ועד למתן הגט
מטרתם לאפשר לאישה לשמור על רמת החיים שלה ("עולה עימו ואינה יורדת"). אישה נשואה זכאית למזונות מבעלה בתנאי שהיא עומדת בחובותיה הזוגיות: למשל, שלא עזבה את הבית ללא סיבה מוצדקת ולא בגדה בבעלה. אם האישה עובדת ולה הכנסה המספיקה לצרכיה, ייתכן שסכום המזונות יופחת או שלא תקבל מזונות אישה כלל. הזכות למזונות אישה מסתיימת רשמית עם סידור הגט והתרת קשר הנישואין.
תהליך הגירושין מתחיל בהגשת בקשה ליישוב סכסוך – שלב מקדים שהוא חובה לפני הגשת תביעות. את הבקשה מגישים לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני. עם הגשת הבקשה מתחילה תקופת עיכוב הליכים של כ~60 יום, שבמהלכה מזמנים את הצדדים לפגישות ביחידת הסיוע בניסיון להגיע להסכם. אם לא הושג הסכם בתקופה זו, ניתן להגיש את תביעת הגירושין עצמה (ברבני לצורך סידור הגט) ואת שאר התביעות הנלוות – כגון משמורת, מזונות וחלוקת רכוש – בערכאה המתאימה. מי שהגיש ראשון את הליך יישוב הסכסוך, הוא זה שיוכל להגיש ראשון את התביעות.
כן. כאשר בני הזוג מגיעים להסכמות בגישור ומנסחים הסכם גירושין, ההסכם יקבל תוקף מחייב לאחר שמגישים אותו לאישור בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני. בית המשפט עובר על ההסכם כדי לוודא שהוא הוגן ושנחתם בהסכמה חופשית, ולאחר אישורו הרשמי ההסכם מקבל תוקף של פסק דין מרגע האישור, ההסכם הופך למחייב מבחינה משפטית עבור שני הצדדים וניתן לאכוף אותו ככל פסק דין לכל דבר.
ניתן להפחית דמי מזונות ילדים שנקבעו בפסק דין או בהסכם רק אם חל מאז שינוי נסיבות מהותי ובלתי צפוי המצדיק זאת. על המבקש להוכיח שהשינוי (למשל ירידה דרסטית בהכנסות או שינוי משמעותי בזמני השהות) הוא משמעותי.
התביעה להפחתת המזונות מוגשת בבית משפט לענייני משפחה (או בבית הדין הרבני) בהליך פורמלי, לאחר בקשת ישוב סכסוך (גישור) שלא צלחה. ההליך אינו אוטומטי ודורש הצגת ראיות וניהול הליכים משפטיים.
- 03-5440067






